השביל הזה מתחיל כאן
לא סלול, לא תמיד מסומן
חוצה את העיר, עולה על ההר
ממשיך על הים, ממשיך גם מחר
חותך באוויר, בין הבתים
יוצא אל האור, אל חיים חדשים.
כאן, במקום הכי נמוך בעולם ועוד יותר למטה ממנו, במקום הכי אסור שבו הכל היה מותר, במקום בו גבר החושך על האור, מתחיל לו שביל החיים.
אותו שביל שיוביל אתכם במנהרת הזמן, אל המקום בו רבים מבני עמנו ומשפחותינו חרפו נפשם על מנת לזכות בחיים.
לא בראש מורכן תצעדו בו, כי אם בראש מורם, גאים וזקופי קומה, ותציינו 70 שנות קיום בארצנו ו 73 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית.
ילדים יקרים שלנו,
אתם יוצאים היום למסע לא פשוט על אדמת פולין, כדי לא לשכוח!
לא לשכוח את שנעשה לעם שלנו,לראות במו עיניכם את הזוועות שעברו, להריח את הריחות, לעמוד מול מציאות קשה, מול סבל בלתי יתואר.
להסתכל לאמת בעיניים ולקיים את הנדר "לזכור ודבר לא לשכוח" כי זוהי צוואתם של הנספים ועל ביצועה כולנו מופקדים.
"דבר לא לשכוח – עד דור עשירי, עד שוך עלבוני, עד כולם, עד כולם…"
(א. שלונסקי)
זה יהיה מסע אחר. מסע שונה. מסע בעקבות הגבורה בשואה.
גבורה שאינה מתבטאת רק בלחימה ומרד, אלא גם ביכולת לחיות ולשרוד יום יום, בתנאים בלתי אפשריים. מסע שיותיר אתכם עם משא כבד ואחריות על הכתפיים.
אתם לא תחפשו עפר ואפר, אלא תרימו את העיניים מעל פני האדמה ותפגשו בגיבורים לאורך כל הדרך. אתם לא תשכחו את המתים אלא תנציחו אותם בנטיעת עצים, אתם תכאבו את ששת המליונים שנספו בשואה ולא תשכחו את מיליון וחצי היהודים שהשתתפו בלחימה.
אתם תרגישו חזק בבטן את הפחד, הכאב והאימה ותציינו את התעוזה, ההקרבה והגבורה של הלוחמים והלוחמות אשר בזכות אומץ ליבם והודות למסירותם, נסללה הדרך להקמת מדינת ישראל.
וכשתתהלכו בין ובתוך מחנות ההשמדה, אתם תזכרו את החיים. החיים שניתנו לנו בזכות השורדים. כי שם, באדמת פולין הרוויה בדם יהודים ובדם בני משפחותינו, תוכלו להבין את גודל האחריות שיש לכם בהמשך קיומה של מדינת ישראל ובאחדות העם היהודי.
אנחנו יודעים כי זה איננו מסע פשוט, אך אנו סמוכים ובטוחים שתצלחו את הקשיים, ותתחזקו בזכותם.
תחוו כל רגע, תקשיבו ותשמעו את הסיפורים גם אם הם מאוד קשים, אבל הכי חשוב: קחו אוויר, תנפחו חזק את החזה, תזדקפו, תעמדו שם בגאווה, עם דגל המדינה שלנו והמנון "התקווה", ותהיו גאים שאתם יהודים, ישראלים.
וכשתחזרו לארץ יש לכם תפקיד חשוב בקיום המורשת והצוואה שהותירו בידנו הנספים:
להעביר הלאה את לפיד הזיכרון, לשמור על צלם האדם והמוסר, ולבנות בישראל חברה טובה יותר, אנושית, נדיבה, מכילה, רחומה וצודקת.
מחכים לכם בבית ילדים שלנו, מתגעגעים אליכם, מחזקים אתכם, תומכים וגאים בכם, והכי הרבה.. אוהבים אתכם מאד מאד.
בשם כל הורי שכבת י"ב – ורד בן–ארצי
יו"ר ועד הורים אוגוסט 2018, אלול תשע"ח
