ילדים יקרים שלנו,

אתם יוצאים היום למסע לא פשוט על אדמת פולין, כדי לא לשכוח!

לא לשכוח את שנעשה לעם שלנו,

לראות במו עיניכם את הזוועות שעברו, להריח את הריחות,

לעמוד מול מציאות קשה, מול סבל בלתי מתואר,

להסתכל לאמת בעיניים ולקיים את הנדר "לזכור ודבר לא לשכוח"

כי זוהי צוואתם של הנספים ועל ביצועה אנו מופקדים.

"דבר לא לשכוח – עד דור עשירי,

 עד שוך עלבוני, עד כולם, עד כולם…" (א. שלונסקי)

מסע זה יותיר אתכם עם משא כבד ואחריות על הכתפיים.

אל תחפשו עפר ואפר, אלא נסו לדמיין את אלפי ורבבות הנשמות הטהורות העומדות בטורים ארוכים לאורך פסי הרכבת ומנופפות אליכם את ידיהם בשלום, מצדיעות לכם, מחבקות ואוהבות אתכם, ילדים של עַם חופשי בארץ ישראל.

הילדים האלה שלא זכו לחיים, הם החלום ואתם התגשמותו,

הם באו מתוך המחנות ואתם הולכים למחנות הצבא במדינת ישראל,
הם שמעו את שקשוק גלגלי רכבות המוות ואתם תשמעו את רכבת ישראל המסיעה חיילים,
הם שמעו קולות מטוסי האויב ורעש הפצצות תחת שמים אפורים ואתם תהיו טייסים השומרים על שמים כחולים ונקיים, המאפשרים חיים בטוחים בארצנו.

וכשתתהלכו בין ובתוך מחנות ההשמדה זכרו את החיים. החיים שניתנו לנו בזכות השורדים.

כי שם, באדמת פולין הרוויה בדם יהודים בני משפחותינו, תוכלו להבין את גודל האחריות שיש לכם בהמשך קיומה של מדינת ישראל ובאחדות העם היהודי.

אם עד היום החיים במדינה יהודית נראו לכם ברורים מאליהם, אחרי המסע יהיה לכם הרבה יותר ברור למה צריך צבא הגנה לישראל חזק ובלתי מנוצח, למה צריך לחנך לאהבת העם והמדינה ולמה חשוב ללמוד היסטוריה, תנ"ך ומורשת יהודית.

אנחנו יודעים כי המסע לפולין איננו מסע פשוט, אך אנו סמוכים ובטוחים שתתחשלו בזכותו ותתעצמו ממנו.

תחוו כל רגע, תקשיבו ותשמעו את הסיפורים גם אם הם מאוד קשים, אבל הכי חשוב: תנפחו חזק את החזה, קחו אוויר, תזדקפו,  תעמדו שם בגאווה, עם דגל המדינה שלנו והמנון "התקווה", ותהיו גאים שאתם יהודים, ישראלים.

וכשתחזרו לארץ יש לכם תפקיד חשוב בקיום המורשת והצוואה שהותירו בידנו הנספים:

להעביר הלאה את לפיד הזיכרון, לשמור על צלם האדם והמוסר ולבנות בישראל חברה טובה יותר, אנושית, נדיבה, מכילה, רחומה וצודקת.

אסור לנו לשכוח מאין באנו ולאן אנו הולכים, כי לעם ששוכח את עברו, אין עתיד!

מחכים לכם בבית, מתגעגעים אליכם, מחזקים אתכם, תומכים וגאים בכם והכי הרבה אוהבים אתכם מאד מאד.

בשם הורי שכבת י"א – ורד בן-ארצי

יו"ר ועד הורים אוגוסט 2019, אב תשע"ט

"…ובמרוץ השליחים נותרתי לבד
הלפיד עובר עכשיו מיד ליד,
קחו ממני הכל אני הסנה הבוער
אתם תישארו כאן, כדי לספר…"