התיכון העירוני ע"ש בליך

הרקע ההיסטורי להקמת המדינה:
1. החלטת 181 של האו"ם (החלטת החלוקה).

2 . הכרזת העצמאות:
הכרות עם תוכן ההכרזה כולה.
חלק ראשון: חלק היסטורי הצדקות להקמת המדינה:
היסטורית, בינלאומית (הצהרת בלפור, כתב המנדט), טבעית- אוניברסאלית.
חלק שני: חלק אופרטיבי מעשי הקמת המדינה ("לפיכך נתכנסנו…. אשר תיקרא בשם ישראל"). 
חלק שלישי: חלק הצהרתי אופי המדינה )מדינת ישראל תהא פתוחה…מגילת האומות המאוחדות(, ארבע פניות –
והתחייבויות לגורמים שונים.
מאפייני מדינה יהודית ודמוקרטית הבאים לידי ביטוי בהכרזה.

3. הרעיון הלאומי:
א. התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה.
ב. לאומיות ומדינת לאום: קבוצה אתנית, לאום.
סוגי לאומיות: לאומיות אתנית תרבותית, לאומיות פוליטית.
משמעויות שונות של מדינת הלאום יובהר הרצף: מדינת לאום אתנית תרבותית, מדינה דו לאומית, מדינה רב לאומית, מדינת לאום פוליטית/מדינת כלל אזרחיה.
ג. ההצדקות למדינת הלאום (ילמדו שלוש הצדקות לבחירת המורה).

מדינה יהודית – מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית: 
מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית, היא מקרה פרטי של מדינת הלאום המודרנית.
מאפייניה וערכיה נגזרים מהגדרתה כיהודית ודמוקרטית.

4 . המאפיינים היהודיים של המדינה:
א. היבט משפטי נורמטיבי: לגבי כל חוק תוכן ומטרה (כיצד מבטא החוק את אופייה היהודי של המדינה). –
המצב המשפטי המחייב: חוק השבות, חוק האזרחות (מופיעים שוב בנושא היסודות החוקתיים). חוק יסוד מקרקעי
ישראל, חוק חינוך ממלכתי (מטרות החינוך), חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק יסודות המשפט (המשפט העברי), חוק איסור גידול חזיר, חוק חג המצות, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, חוק השידור הציבורי,
חוק בתי הדין הרבניים.
ב. המרחב הציבורי:
מעמדה של השפה העברית כשפה הרשמית, לוח השנה העברי, סמלי המדינה )סמל, דגל, המנון(.
ג. בין הציבורי לפרטי:
הסדר הסטטוס קוו.

5. מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות:
האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות

6. המיעוטים בישראל:
א. מעמד המיעוטים במדינת ישראל.
ב. היבט דמוגרפי-סוציולוגי: הכרת קבוצות המיעוט השונות )ערבים, דרוזים ואחרים(.
ג. היבט המרחב הציבורי: מאפייני המיעוטים וביטוי לתחומי השפה, התרבות, הדת.
ד. היבט מוסדי: מעמד וסטאטוס רשמי של מוסדות המיעוטים בתחומים: חינוך, מוסדות דת, בתי דין.

7. השסע הלאומי – הצגת הקבוצות השונות, גורמים וביטויים, דרכי התמודדות (אתגר החיים המשותפים לאור השסע,
האפשרויות להסכמות, פשרות וצמצום המחלוקות).

מהי דמוקרטיה? ערכים, עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי

8. עקרון 'שלטון העם':
דמוקרטיה ישירה, ודמוקרטיה עקיפה/ייצוגית, משאל עם.
תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות: כלליות, חשאיות, מחזוריות, שוות, מאפשרות התמודדות חופשית.
שיטת הבחירות בישראל ומרכיביה: רשימתית, יחסית, ארצית. (ללא השוואה לשיטות בחירות אחרות)

9. תפיסות דמוקרטיות:
דמוקרטיה ליברלית-אינדיבידואלית, גישה של דמוקרטיה רפובליקנית, גישה של דמוקרטיה רב-תרבותית.

10 . תרבות פוליטית דמוקרטית
תרבות פוליטית, עקרון הסובלנות, עקרון הפלורליזם, עקרון ההסכמיות.

11. עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט:
עקרון הכרעת הרוב, עריצות הרוב.

12 . זכויות האדם והאזרח:
חירות ושוויון כערכי יסוד.
רעיון הזכויות הטבעיות.
זכויות טבעיות- זכויות האדם הבסיסיות: זכות לחיים ובטחון, זכות לקניין, הליך הוגן, הזכות לחירות ונגזרותיה, הזכות
לשוויון; אפליה- הבחנה- העדפה מתקנת, הזכות לכבוד ונגזרותיה.
זכויות פוליטיות/ זכויות אזרח: הזכות לבחור ולהיבחר, חופש ההפגנה והמחאה, חופש ההתאגדות הפוליטית.
זכויות חברתיות וכלכליות: זכות לקיום בכבוד – רמת חיים בסיסית, זכות לבריאות וטיפול רפואי, זכות לדיור, זכות
לחינוך, זכויות עובדים ותנאי עבודה.
זכויות קבוצתיות/ תרבותיות: יש ללמד דוגמאות לזכויות קבוצה שונות כגון: הזכות לשפה, הזכות לייצוג, הזכות לחינוך,
הזכות לקיום מצוות הדת וחופש פולחן.

13 . חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח.
זכויות מתנגשות. קשר בין חובות וזכויות.

14 . גישות כלכליות-חברתיות במדינה הדמוקרטית:
יובהר הרצף בין הגישה הליברלית לגישה הסוציאל-דמוקרטית.

15. גלובליזציה

16 . עקרון הגבלת השלטון:
עקרון הגבלת השלטון.
עקרון הפרדת רשויות.
חוקה (לא כולל חוקה פורמאלית וחוקה מטריאלית).
מנגנוני פיקוח מוסדיים ומנגנוני פיקוח חוץ-מוסדיים.

17. עקרון שלטון החוק:
סוגי הפרות חוק ועבריינות: עבריינות שלטונית, עבריינות פוליטית/אידיאולוגית.
מקרים בהם יש ספק, מחלוקת או מתח בשאלת המחויבות לציות לחוק: סירוב לציית לחוק מטעמי מצפון ואידיאולוגיה,
פקודה בלתי חוקית בעליל.

18 . זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני איומים על שיטת המשטר ועל אופי המדינה (במקרה של ישראל – כמדינה
יהודית ודמוקרטית) דמוקרטיה מתגוננת.

19 . ביטחון ודמוקרטיה:
זכות המדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים על הביטחון- חקיקת חירום, מעצר מנהלי.
משטר במדינת ישראל

20 . יסודות חוקתיים:
המעמד המשפטי של מגילת העצמאות: ערכית, משפטית, ביטוי בחוקי יסוד.
חוקי היסוד: מעמד, תוכן, צורה )בהשוואה לחקיקה רגילה(.
יובהר ייחודם של חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
חוק השבות. חוק האזרחות.

21 . הרשות המחוקקת:
עבודת הכנסת: קואליציה, אופוזיציה, מליאה, ועדות.
תפקידי הכנסת: כינון הממשלה, ייצוג האזרחים, חקיקה, פיקוח וביקורת, מינוי בעלי תפקידים, אסיפה מכוננת.
חקיקה ראשית: תהליך החקיקה.

22 . הרשות המבצעת:
תפקידי הממשלה: קביעת מדיניות וביצועה, קביעת תקנות- חקיקת משנה, סמכות שיורית, חקיקת תקנות לשעת חירום.
אחריות ממשלתית משותפת, אחריות מיניסטריאלית.

קישורים לאתרים בנושא אזרחות

תמיד אזרחות :

פתרון מבחני בגרות באזרחות – יואל גבע: