פריסת נושאי הלימוד – תשע"ט
70% מציון הבגרות.
עבודה עם החוברת "לשון לתיכון" של מט"ח
כמו כן עומדת לרשות התלמידים הסביבה הלימודית האינטרנטית של מט"ח, שמתוכה הם יוכלו לתרגל בבית.
פירוט החומר לבחינת הבגרות
הבנה והבעה – 50%
הפרק יכלול שניים עד שלושה טקסטים משלושה סוגים (מידע, טיעון, מדריך) בהיקף של כ-1300 מילים. ייתכנו טקסטים רציפים ובלתי רציפים.
שאלות מסוגים אלה: תוכן, מבנה ולשון
ממדי ההבנה: איתור מידע, פרשנות והיסק, הערכה וביקורת
קשרים לוגיים וקשרים רעיוניים בין משפטים ובין פסקאות
רכיבי מבנה בשלוש הסוגות
הפרק יכלול את שתי המטלות האלה:
כתיבה (סקירה) ממזגת של שניים עד שלושה טקסטים מסוגים שונים בהתאם לדרישות המטלה ולמטרותיה. היקף הכתיבה הנדרש הוא כ-250-150 מילים. (כ-30 נקודות)
אזכור מקורות מידע: דרכי מסירה, פועלי הבעה, רישום ביבליוגרפי על פי המוסכמות האקדמיות.
שאלת עמ"ר (ערכים, מעורבות רלוונטיות) - עד 10 נקודות ( הסבר ודוגמה בעמוד הבא).
תקינות בשם המספר, באותיות השימוש ובמילות היחס – 10%
שימוש תקין בשם המספר: הנטייה וההתאם. הסוג: מספר יסודי (מונה), סידורי, סתמי, חלקי.
שימוש תקני בהגיית אותיות השימוש (וכל"ב) בהצטרפותן לשם המספר ולשמות העצם.
שימוש במילות היחס המתאימות בהצטרפותן לפועל ולשם ונטייה תקנית של אותיות היחס ומילות היחס (אצלָם, אלַייך, אֶתכם וכדומה).
התלמיד עשוי להידרש לסימון ניקוד מבחין (שמונָה / שמונֶה) וכן לניקוד אותיות השימוש.
תחביר – בחירה של 4 מתוך 5 שאלות – 40%
סיווג משפטים מכל הסוגים: פשוט, איחוי (מאוחה), מורכב, לרבות משפטים בעלי מבנה מיוחד: משפט בעל חלק ייחוד, משפט בעל חלקים כוללים, משפט בעל נושא סתמי.
זיהוי ותחימה מדויקת של איברים ופסוקיות, לרבות פסוקית מצומצמת.
זיהוי התפקידים התחביריים של הפסוקיות: נושא, נשוא, לוואי, מושא, תיאור. יש לציין את סוג פסוקית התיאור: מקום, זמן, סיבה, תכלית, אופן, מצב, תנאי וויתור.
במשפט מורכב יינתנו לניתוח משפטים מורכבים בעלי כמה פסוקיות ובעלי פסוקיות מורכבות.
זיהוי תפקידיהם התחביריים של מילים וצירופים: נושא, נשוא [פועלי, שמני, מורחב, מודלי, דמוי פועל /יש-אין, האוגד לסוגיו, מושא, תיאור, לוואי, תמורה, הסגר, קריאה, פנייה.
זיהוי המרה והשלמה של הַקְשרים הלוגיים בין חלקים במשפט ובין יחידות שיח: השוואה ועימות, ויתור (כולל ניגוד), זמן, סיבה ותוצאה, תכלית, תנאי.
זיהוי, המרה והשלמה של הַקְשרים הלוגיים בין חלקים כוללים ומאוחים: מילות קישור לציון ריבוי והוספה, ניגוד, ברירה, צמצום.
המרות בין מבנים תחביריים ועמידה על הבדלי התפקוד ביניהם, פירוק משפטים למשפטים עצמאיים והרכבת משפטים ליחידות שיח.
זיהוי מבנים דו־משמעיים מבחינה תחבירית והמרתם במבנים חד־משמעיים, לרבות הסברים במונחים לשוניים או יצירת הקשר להבהרת הדו־משמעות.
תקינות: זיהוי מבנים תחביריים משובשים ותיקונם, לרבות הסבר השיבוש או הבחירה במבנה התקין.
יש לדעת את הקשר שבין מבנים תחביריים שונים למטרות תקשורתיות ופרגמטיות כגון שימוש במבנים שונים להבעת דרכי מסירה שונות: דיבור ישיר, דיבור עקיף, הסגר ופסוקיות המדגישות היבטים אלה; שימוש במבנים שונים להבעת מודליות: נשוא מורחב, נשוא מודלי, שימוש בציווי; שימוש במבנים שונים להבעת סתמיות: נושא סתמי, פסוקית נושא.
דגשים לקראת בחינת הבגרות בלשון – קיץ תשע"ט
הכתיבה (הסקירה) הממזגת תופיע כאחת השאלות בפרק ההבנה וההבעה. משקל הסקירה יהיה כ-30 נקודות. לכן יש לשים לב לפרק זה במיוחד. יש לקרוא היטב את המטלה ולהתייחס בדיוק לתבחינים שמופיעים בה ולמספר המילים הנדרש, ובסוף – לא לשכוח לכתוב ביבליוגרפיה.
אחת משאלות ההבנה וההבעה תהיה שאלת עמ"ר (= ערכים, מעורבות, רלוונטיות). משקלה של שאלה זו עשוי להגיע עד 10 נקודות.
שימו לב: התשובה לשאלה זו דומה בהרכבה למאמר טיעון קטן.
יש להציג את הנושא באופן כללי, לומר מה עמדתכם ולהסבירה בהרחבה, תוך מתן נימוקים ואם נדרש – בעזרת דוגמאות. בשאלה זו מקבלים ניקוד (כ-40%) גם על איכות הכתיבה, על המבע ועל התקינות.
דוגמה לשאלת עמ"ר מתוך בגרות הקיץ תשע"ז:
אילו היית מקים תנועת נוער חדשה, איזה ערך היית רוצה להנחיל לחניכים בתנועה? בתשובתך הצג את הערך ונמק מדוע בחרת בו.
מחוון התשובה
- ציון מפורש של הערך – 10%
- הצגת הערך / תיאור המצב /הבעיה שהנחלת הערך נועדה לתקן – 20%
- נימוק הבחירה בערך: 60% – הנימוק צריך להיות מבוסס כראוי על דוגמה או מקושר היטב לערך
- קישור ברור לעשייה בתנועת הנוער / האופן שבו הנחלת הערך תוביל לשינוי / התייחסות לנוער – 10%.
(צריך שיהיה ברור מהתשובה שלא שאלו כאן: "מהו הערך החשוב בעיניך באופן כללי").
- על מבע לקוי / היעדר תקינות לשונית (כולל אם/אילו) / פיסוק מפחיתים עד 20%.
דוגמה לתשובה טובה של תלמיד:
אילו הייתי מקים תנועת נוער חדשה, הייתי רוצה להנחיל לחניכים בתנועה את ערך הסובלנות וקבלת האחר. הייתי מפגיש אותם עם אנשים ממגזרים שונים (לדוגמה, המגזר הערבי, החרדי, הנוצרי, הדרוזי) ומחנך לקבלת האחר וללגיטימיות שיש לכל מגזר לחיות בארץ בשוויון ותוך כיבוד מנהגיו ואורחות חייו.
בחרתי בערך זה משום שלצערנו ישראל רוויה בגזענות ובשנאה כלפי האחר, דבר הפוגע אנושות בחברה ויוצר מתח והקצנה. ניתן לראות את ביטויי הגזענות החל מהתקשורת וגם במרחב הציבורי בישראל: אמירות כנגד מגזרים מסוימים, שריפת מבני דת וריסוס כתובות נאצה כנגד אוכלוסיות שהן מיעוט.
