מוזיקה

מוזיקה

תוכנית הלימודים לפי שכבות

שכבה יא

תולדות המוזיקה (2ש"ש)

  • התקופה הקלאסית: רקע פוליטי, אינטלקטואלי ואומנותי. ההשכלה. היידן ומוצארט. הסימפוניה. רבעיות מיתרים. הסונאטה הקלאסית. האופרה באיטליה, צרפת וגרמניה הקונצ'רטו בטהובן והמעבר לרומנטיקה.
  • התקופה הרומנטית: רקע פוליטי, חברתי, אינטלקטואלי ואומנותי. חידושים במוזיקה הרומנטית. ליד. מוזיקה תוכניתית. פואמה סימפונית מוזיקה לפסנתר בטהובן, שוברט, ברליוז, יוהנס ברהמס, מאהלר. התפתחות האופרה. מוזיקה צרפתית – אימפרסיוניזם וניאו-מודאליות. אקספרסיוניזם, פולקלוריזם, נאו-קלאסיקה, מינימליזם, וכד'.

תיאוריה (2ש"ש)

המשך עבודה על פיתוח שמיעה – הכתבות דו-קוליות, ריתמיות והרמוניות, סולפז'. ביסוס התיאוריה והעמקת החיבור בין הידע לשמיעה הפנימית. מיעת היפוכי אקורדים ומהלכים הרמוניים דיאטוניים בדרגות קושי שונות.

הרמוניה (2ש"ש)

הרמוניה כפנומן אקוסטי. דרגות הרמוניות בסולמות המז'וריים והמינוריים. פונקציות הרמוניות. כתיבה לארבע קולות – סופרן, אלט, טנור ובאס. אקורדים במצבי סופראן שונים. אקורדים סגורים ופתוחים. בס ממוספר. מהלכים הרמוניים במרווחי קוארטה/קוינטה, טרצה/סקסטה וסקונדה/ספטימה. ניתוח קוראלים "קלים". קדנצות – אוטנטית, פלגאלית, סיום מדומה ואתנח דומיננטי.

מקהלה (2ש"ש)

עבודה מקהלתית. מקבילה לתיאור העבודה בכתה ט'.

תולדות הג'אז (2ש"ש)

  • הג'אז מוצג כמוזיקה אמנותית שהתפתחה בארה"ב מהמפגש בין מסורות מוזיקאליות שמקורן באירופה לכאלה שהגיעו מאפריקה. שחור ולבן.
  • הקורס מביא באופן כרונולוגי את התפתחות הג'אז משירי נוודים, ממספרי סיפורים וקריאות תגרני שווקים מחד, ומהמוזיקה האירופאית מאידך.
  • תזמורות לכת צבאיות, מוזיקה כנסייתית, מוזיקה לפסנתר (שופן, ליסט וכד'), דרך סגנונות שונים המתפתחים אלו מאלו.
  • מבוא העוסק במקורות הג'אז ובהשפעות ההדדיות של הסגנונות השונים אלה על אלה.
  • רג-טיים (סביבות 1900).
  • סגנון ניו-אורלינס (1900-1910).
  • דיקסילנד (1910-1920).
  • שיקאגו (שנות העשרים).
  • The Swing Era (שנות השלושים).
  • Be-Bop והתפתחות הג'אז כמוזיקה אמנותית.
  • Cool Jazz (שנות החמישים).
  • Free Jazz and Hard Bop (שנות השישים ואילך)
  • Fusion and Jazz-Rock (שנות השבעים ואילך)

במקביל וכחלק מהעבודה הכרונולוגית מוצגים לתלמידים אמנים בולטים של התקופות השונות, ההשפעות שהביאו אותם ליצירת סגנונם האישי והשפעתם על ממשיכי דרכם.

בסי סמית', לואי ארמסטרונג, סידני בשה, קולמן הוקינס, צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, מיילס דייויס, ג'והן קולטריין, באד פאואל, ביל אוואנס, קית' ג'ארט, צ'יק קוראה, ג'ו זוינול, וויין שורטר, ג'אקו פסטוריוס, מרכוס מילר, ועוד רבים אחרים.