התיכון העירוני ע"ש בליך

בן אסתר ושמעון, נולד ביום כ"א בתמוז תשי"ד (22.7.1954) ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי "הגבעה" ובבית-הספר התיכון "בליך" ברמת-גן.
בתקופת לימודיו התיכוניים שימש מדריך בשבט הצופים ברמת-גן והפעיל עם קבוצת חברים מועדון נוער בשם "שיקמה".
דב היה תלמיד מצטיין ואהב לעזור לחברים שנזקקו לו. הוא היה רגיש לצדק חברתי ופעל למען אלה שחשו עצמם מקופחים.

את גיוסו לצה"ל דחה בשנה, ויצא לשנת התנדבות כדי לעזור לנוער במצוקה בעיירות הפיתוח.
הוא פעל במסגרת גרעין "עודד" והתמסר לטיפול בנוער בנתיבות, שם התחבב על הצעירים,
שכן היה קשוב לבעיותיהם והשתדל לעזור להם.
 
בסוף 1973 התגייס לצה"ל ותחילה שירת ביחידת נח"ל, שיועדה לקיבוץ יפתח. במסגרת זו נשלח להדריך נוער בראשון-לציון.
אחרי כן עבר לחיל-השריון וסיים בהצלחה קורסים כנהג טנק וכתותחן.

בנובמבר 1976 השתחרר מצה"ל. שנה אחת למד כלכלה באוניברסיטת תל-אביב אחר-כך החל לעבוד בחברת ביטוח.
הוא עבר קורסים במכון לביטוח, התחתן והקים את ביתו ברמת-גן. גם אחרי נישואיו המשיך להתעניין בנוער במצוקה.
הוא "אימץ" נער בן 14, חניך בית-יתומים בתל-אביב, ופעמיים בשבוע הקדיש לו מזמנו, כדי לעזור לו בלימודיו, לעודד אותו ולייעץ לו בבעיותיו.

בשנת חייו האחרונה התחיל ללמוד תולדות עם ישראל באוניברסיטה הפתוחה. הוא נקרא לעתים קרובות לשירות מילואים ובאוקטובר 1978 הועלה לדרגת רב"ט.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל גויס עם גדודו והשתתף בקרבות בבקעת הלבנון. ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) הופצצה יחידתו בטעות על-ידי מטוסינו.
דב נהרג בהפצצה. בן 28 היה במותו. דב הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בקריית-שאול בתל-אביב.
הוא השאיר אחריו רעיה, הורים ואח.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "דב שירת בחיל-השריון. מפקדיו הגדירוהו כחייל אחראי, מסור, שפעל למען גיבוש הפלוגה. אהוב היה ומקובל על כל חבריו".

מפקד יחידתו כתב: "בנכם היה חייל שאיכפת לו, הן בשירות המילואים והן בין תקופות השירות. הוא פעל רבות לקידום גיבוש הפלוגה ושיפור מצבה החברתי.
היה אהוב ומקובל  על כל מכריו".

תוכן דף זה לקוח מתוך ספר "יזכור"
היוצא לאור מטעם משרד הביטחון