התיכון העירוני ע"ש בליך

בן אלקה ויחזקאל, נולד ביום ה' בסיוון תשכ"ד (16.5.1964) ברמת-גן.
הוריו הם ניצולי השואה, וסיפוריהם על תקופת מלחמת העולם השנייה ועל השואה השפיעו השפעה עמוקה על נפשו של רונן,
שהקדים להתבגר ולבנות לעצמו עולם מושגים משלו על העם ועל המדינה.
רונן למד בבית-הספר היסודי "הלל" ובבית-הספר התיכון על-שם בליך ברמת-גן. הוא היה נער נמרץ, מלא חיים, אהב ספורט, רכיבה על אופניים ושחייה.
רונן התעניין בספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה, הרבה לקרוא ואהב מוסיקה. הוא היה רציני, אבל חייכן. חבריו אהבו אותו וביקשו את קרבתו.

בנובמבר 1982 התגייס רונן לצה"ל, והוצב בחיל-השריון. הוא סיים קורס מפקדי טנקים, ובמשך שנת 1983 עבר כמה קורסים ועלה לדרגת סמל.
הוא שאף להגיע לקצונה בחיל-השריון, ובספטמבר 1984 השתתף בקורס קציני שריון. מפקדיו ציינו אותו כאחד הצוערים המצטיינים.

ביום ה' בתשרי תשמ"ה (30.9.1984) היה רונן בתרגיל ניווט לילי באזור ערד-תל-שוקת, ובמהלכו נפגע על-ידי רכבת ונהרג. בן 20 שנים הוא היה במותו.

מפקד בית-הספר לקצינים כתב עליו למשפחתו: "בתקופת שהותו בבית-הספר לקצינים נמנה רונן עם טובי הצוערים והוכיח את יכולתו במסלול ההכשרה אליו יועד.
עז היה רצונו להיות קצין, והוא לא חסך כל מאמץ על מנת להשיג את מטרתו".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "רונן התנדב ובחר בדרך הקצונה, מתוך רצון ואמונה. הוא ביקש לתרום לצה"ל ולמדינה. שאף להגשים ערך חיוני לביטחון המדינה
שהטובים והמוכשרים בבנינו יהיו המפקדים בצה"ל".

הרב של בית-הספר לקצינים אמר עליו: "רונן התנדב לשרת את עמו ומולדתו כקצין וכמפקד בצה"ל,
על מנת שיוכל לתרום מכל מה שיש בו בצורה הטובה ביותר. באימונים לקראת הגשמת משימה זו מצא את מותו".

רונן הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו
הורים ואחות.
לאחרי מותו, הוא הועלה לדרגת סג"ם.

תוכן דף זה לקוח מתוך ספר "יזכור"
היוצא לאור מטעם משרד הביטחון